הוֹשֵׁעַ

        A         A         A         A

028 הוֹשֵׁעַ - Hosea

כתבי קודש - כֶּתֶר אֲרָם צוֹבָא - (HAC)
 <  1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14

* ----------------------------------------

הוֹשֵׁעַ פרק 1  <  1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11

1:1 א דבר יהוה אשר היה אל הושע בן בארי בימי עזיה יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה--ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל

1:2 ב תחלת דבר יהוה בהושע  {פ}   ויאמר יהוה אל הושע לך קח לך אשת זנונים וילדי זנונים--כי זנה תזנה הארץ מאחרי יהוה

1:3 ג וילך ויקח את גמר בת דבלים ותהר ותלד לו בן

1:4 ד ויאמר יהוה אליו קרא שמו יזרעאל  כי עוד מעט ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא והשבתי ממלכות בית ישראל

1:5 ה והיה ביום ההוא ושברתי את קשת ישראל בעמק יזרעאל

 < 
1:6 ו ותהר עוד ותלד בת ויאמר לו קרא שמה לא רחמה  כי לא אוסיף עוד ארחם את בית ישראל--כי נשא אשא להם

1:7 ז ואת בית יהודה ארחם והושעתים ביהוה אלהיהם ולא אושיעם בקשת ובחרב ובמלחמה בסוסים ובפרשים

1:8 ח ותגמל את לא רחמה ותהר ותלד בן

1:9 ט ויאמר קרא שמו לא עמי  כי אתם לא עמי ואנכי לא אהיה לכם  {פ}

1:10

 < 
1:11


* ----------------------------------------

הוֹשֵׁעַ פרק 2  <  1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25

2:1 א והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי

2:2 ב ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ  כי גדול יום יזרעאל

2:3 ג אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה

2:4 ד ריבו באמכם ריבו--כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה

2:5 ה פן אפשיטנה ערמה--והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא

 < 
2:6 ו ואת בניה לא ארחם  כי בני זנונים המה

2:7 ז כי זנתה אמם הבישה הורתם  כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי

2:8 ח לכן הנני שך את דרכך בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא

2:9 ט ורדפה את מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון--כי טוב לי אז מעתה

2:10 י והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל

 < 
2:11 יא לכן אשוב--ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את ערותה

2:12 יב ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי

2:13 יג והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה--וכל מועדה

2:14 יד והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה

2:15 טו ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם יהוה  {ס}

 < 
2:16 טז לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה

2:17 יז ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלותה מארץ מצרים

2:18 יח והיה ביום ההוא נאם יהוה תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי

2:19 יט והסרתי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם

2:20 כ וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ והשכבתים לבטח

 < 
2:21 כא וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים

2:22 כב וארשתיך לי באמונה וידעת את יהוה  {פ}

2:23 כג והיה ביום ההוא אענה נאם יהוה--אענה את השמים והם יענו את הארץ

2:24 כד והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר והם יענו את יזרעאל

2:25 כה וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה והוא יאמר אלהי  {פ}

 < 

* ----------------------------------------

הוֹשֵׁעַ פרק 3  <  1 2 3 4 5

3:1 א ויאמר יהוה אלי עוד לך אהב אשה אהבת רע ומנאפת  כאהבת יהוה את בני ישראל והם פנים אל אלהים אחרים ואהבי אשישי ענבים

3:2 ב ואכרה לי בחמשה עשר כסף וחמר שערים ולתך שערים

3:3 ג ואמר אליה ימים רבים תשבי לי--לא תזני ולא תהיי לאיש וגם אני אליך

3:4 ד כי ימים רבים ישבו בני ישראל--אין מלך ואין שר ואין זבח ואין מצבה ואין אפוד ותרפים

3:5 ה אחר ישבו בני ישראל ובקשו את יהוה אלהיהם ואת דויד מלכם ופחדו אל יהוה ואל טובו באחרית הימים  {פ}

 < 

* ----------------------------------------

הוֹשֵׁעַ פרק 4  <  1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19

4:1 א שמעו דבר יהוה בני ישראל  כי ריב ליהוה עם יושבי הארץ--כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ

4:2 ב אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו

4:3 ג על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו

4:4 ד אך איש אל ירב ואל יוכח איש ועמך כמריבי כהן

4:5 ה וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה ודמיתי אמך

 < 
4:6 ו נדמו עמי מבלי הדעת  כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך (ואמאסך) מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני

4:7 ז כרבם כן חטאו לי כבודם בקלון אמיר

4:8 ח חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשו

4:9 ט והיה כעם ככהן ופקדתי עליו דרכיו ומעלליו אשיב לו

4:10 י ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו  כי את יהוה עזבו לשמר

 < 
4:11 יא זנות ויין ותירוש יקח לב

4:12 יב עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו  כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם

4:13 יג על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה

4:14 יד לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה--כי הם עם הזנות יפרדו ועם הקדשות יזבחו ועם לא יבין ילבט

4:15 טו אם זנה אתה ישראל אל יאשם יהודה ואל תבאו הגלגל ואל תעלו בית און ואל תשבעו חי יהוה

 < 
4:16 טז כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב

4:17 יז חבור עצבים אפרים הנח לו

4:18 יח סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה

4:19 יט צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם  {פ}


* ----------------------------------------

הוֹשֵׁעַ פרק 5  <  1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15

5:1 א שמעו זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו--כי לכם המשפט  כי פח הייתם למצפה ורשת פרושה על תבור

5:2 ב ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם

5:3 ג אני ידעתי אפרים וישראל לא נכחד ממני  כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל

5:4 ד לא יתנו מעלליהם לשוב אל אלהיהם  כי רוח זנונים בקרבם ואת יהוה לא ידעו

5:5 ה וענה גאון ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם--כשל גם יהודה עמם

 < 
5:6 ו בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את יהוה--ולא ימצאו  חלץ מהם

5:7 ז ביהוה בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם  {ס}

5:8 ח תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין

5:9 ט אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה

5:10 י היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי

 < 
5:11 יא עשוק אפרים רצוץ משפט  כי הואיל הלך אחרי צו

5:12 יב ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה

5:13 יג וירא אפרים את חליו ויהודה את מזרו וילך אפרים אל אשור וישלח אל מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא יגהה מכם מזור

5:14 יד כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל

5:15 טו אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני  בצר להם ישחרנני

 < 

* ----------------------------------------

הוֹשֵׁעַ פרק 6  <  1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11

6:1 א לכו ונשובה אל יהוה כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו

6:2 ב יחינו מימים ביום השלישי יקמנו ונחיה לפניו

6:3 ג ונדעה נרדפה לדעת את יהוה כשחר נכון מצאו ויבוא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ

6:4 ד מה אעשה לך אפרים מה אעשה לך יהודה וחסדכם כענן בקר וכטל משכים הלך

6:5 ה על כן חצבתי בנביאים--הרגתים באמרי פי ומשפטיך אור יצא

 < 
6:6 ו כי חסד חפצתי ולא זבח ודעת אלהים מעלות

6:7 ז והמה כאדם עברו ברית שם בגדו בי

6:8 ח גלעד קרית פעלי און--עקבה מדם

6:9 ט וכחכי איש גדודים חבר כהנים דרך ירצחו שכמה  כי זמה עשו

6:10 י בבית ישראל ראיתי שעריריה (שערוריה) שם זנות לאפרים נטמא ישראל

 < 
6:11 יא גם יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי  {פ}


* ----------------------------------------

הוֹשֵׁעַ פרק 7  <  1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16

7:1 א כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון--כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ

7:2 ב ובל יאמרו ללבבם כל רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו

7:3 ג ברעתם ישמחו מלך ובכחשיהם שרים

7:4 ד כלם מנאפים--כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד חמצתו

7:5 ה יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לצצים

 < 
7:6 ו כי קרבו כתנור לבם בארבם  כל הלילה ישן אפהם--בקר הוא בער כאש להבה

7:7 ז כלם יחמו כתנור ואכלו את שפטיהם כל מלכיהם נפלו אין קרא בהם אלי

7:8 ח אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה

7:9 ט אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם שיבה זרקה בו והוא לא ידע

7:10 י וענה גאון ישראל בפניו ולא שבו אל יהוה אלהיהם ולא בקשהו בכל זאת

 < 
7:11 יא ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו

7:12 יב כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי--כעוף השמים אורידם איסירם כשמע לעדתם  {ס}

7:13 יג אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם--והמה דברו עלי כזבים

7:14 יד ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי

7:15 טו ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו רע

 < 
7:16 טז ישובו לא על היו כקשת רמיה--יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים


* ----------------------------------------

הוֹשֵׁעַ פרק 8  <  1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14

8:1 א אל חכך שפר כנשר על בית יהוה--יען עברו בריתי ועל תורתי פשעו

8:2 ב לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל

8:3 ג זנח ישראל טוב אויב ירדפו

8:4 ד הם המליכו ולא ממני השירו ולא ידעתי כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת

8:5 ה זנח עגלך שמרון חרה אפי בם עד מתי לא יוכלו נקין

 < 
8:6 ו כי מישראל והוא--חרש עשהו ולא אלהים הוא  כי שבבים יהיה עגל שמרון

8:7 ז כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו קמה אין לו צמח בלי יעשה קמח--אולי יעשה זרים יבלעהו

8:8 ח נבלע ישראל עתה היו בגוים ככלי אין חפץ בו

8:9 ט כי המה עלו אשור פרא בודד לו אפרים התנו אהבים

8:10 י גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך שרים

 < 
8:11 יא כי הרבה אפרים מזבחות לחטא  היו לו מזבחות לחטא

8:12 יב אכתוב (אכתב) לו--רבו (רבי) תורתי  כמו זר נחשבו

8:13 יג זבחי הבהבי יזבחו בשר ויאכלו--יהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאותם--המה מצרים ישובו

8:14 יד וישכח ישראל את עשהו ויבן היכלות ויהודה הרבה ערים בצרות ושלחתי אש בעריו ואכלה ארמנתיה  {פ}


* ----------------------------------------

הוֹשֵׁעַ פרק 9  <  1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17

9:1 א אל תשמח ישראל אל גיל כעמים כי זנית מעל אלהיך אהבת אתנן על כל גרנות דגן

9:2 ב גרן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בה

9:3 ג לא ישבו בארץ יהוה ושב אפרים מצרים ובאשור טמא יאכלו

9:4 ד לא יסכו ליהוה יין ולא יערבו לו--זבחיהם כלחם אונים להם כל אכליו יטמאו  כי לחמם לנפשם לא יבוא בית יהוה

9:5 ה מה תעשו ליום מועד וליום חג יהוה

 < 
9:6 ו כי הנה הלכו משד מצרים תקבצם מף תקברם מחמד לכספם קמוש יירשם חוח באהליהם

9:7 ז באו ימי הפקדה באו ימי השלם--ידעו ישראל אויל הנביא משגע איש הרוח--על רב עונך ורבה משטמה

9:8 ח צפה אפרים עם אלהי נביא פח יקוש על כל דרכיו--משטמה בבית אלהיו

9:9 ט העמיקו שחתו כימי הגבעה יזכור עונם יפקוד חטאותם  {ס}

9:10 י כענבים במדבר מצאתי ישראל--כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם

 < 
9:11 יא אפרים כעוף יתעופף כבודם מלדה ומבטן ומהריון

9:12 יב כי אם יגדלו את בניהם ושכלתים מאדם  כי גם אוי להם בשורי מהם

9:13 יג אפרים כאשר ראיתי לצור שתולה בנוה ואפרים להוציא אל הרג בניו

9:14 יד תן להם יהוה מה תתן תן להם רחם משכיל ושדים צמקים

9:15 טו כל רעתם בגלגל כי שם שנאתים על רע מעלליהם מביתי אגרשם לא אוסף אהבתם כל שריהם סררים

 < 
9:16 טז הכה אפרים--שרשם יבש פרי בלי (בל) יעשון גם כי ילדון והמתי מחמדי בטנם

9:17 יז ימאסם אלהי כי לא שמעו לו ויהיו נדדים בגוים  {ס}


* ----------------------------------------

הוֹשֵׁעַ פרק 10  <  1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15

10:1 א גפן בוקק ישראל פרי ישוה לו כרב לפריו הרבה למזבחות--כטוב לארצו היטיבו מצבות

10:2 ב חלק לבם עתה יאשמו הוא יערף מזבחותם ישדד מצבותם

10:3 ג כי עתה יאמרו אין מלך לנו  כי לא יראנו את יהוה והמלך מה יעשה לנו

10:4 ד דברו דברים אלות שוא כרת ברית ופרח כראש משפט על תלמי שדי

10:5 ה לעגלות בית און יגורו שכן שמרון  כי אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו--על כבודו כי גלה ממנו

 < 
10:6 ו גם אותו לאשור יובל מנחה למלך ירב בשנה אפרים יקח ויבוש ישראל מעצתו

10:7 ז נדמה שמרון מלכה כקצף על פני מים

10:8 ח ונשמדו במות און חטאת ישראל--קוץ ודרדר יעלה על מזבחותם ואמרו להרים כסונו ולגבעות נפלו עלינו  {פ}

10:9 ט מימי הגבעה חטאת ישראל שם עמדו לא תשיגם בגבעה מלחמה על בני עלוה

10:10 י באותי ואסרם ואספו עליהם עמים באסרם לשתי עינתם (עונותם)

 < 
10:11 יא ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש ואני עברתי על טוב צוארה ארכיב אפרים יחרוש יהודה ישדד לו יעקב

10:12 יב זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד נירו לכם ניר ועת לדרוש את יהוה עד יבוא וירה צדק לכם

10:13 יג חרשתם רשע עולתה קצרתם אכלתם פרי כחש--כי בטחת בדרכך ברב גבוריך

10:14 יד וקאם שאון בעמך וכל מבצריך יושד כשד שלמן בית ארבאל ביום מלחמה  אם על בנים רטשה

10:15 טו ככה עשה לכם בית אל מפני רעת רעתכם בשחר נדמה נדמה מלך ישראל

 < 

* ----------------------------------------

הוֹשֵׁעַ פרק 11  <  1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

11:1 א כי נער ישראל ואהבהו וממצרים קראתי לבני

11:2 ב קראו להם כן הלכו מפניהם--לבעלים יזבחו ולפסלים יקטרון

11:3 ג ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועתיו ולא ידעו כי רפאתים

11:4 ד בחבלי אדם אמשכם בעבתות אהבה ואהיה להם כמרימי על על לחיהם ואט אליו אוכיל

11:5 ה לא ישוב אל ארץ מצרים ואשור הוא מלכו  כי מאנו לשוב

 < 
11:6 ו וחלה חרב בעריו וכלתה בדיו ואכלה--ממעצותיהם

11:7 ז ועמי תלואים למשובתי ואל על יקראהו--יחד לא ירומם

11:8 ח איך אתנך אפרים אמגנך ישראל--איך אתנך כאדמה אשימך כצבאים נהפך עלי לבי יחד נכמרו נחומי

11:9 ט לא אעשה חרון אפי לא אשוב לשחת אפרים  כי אל אנכי ולא איש--בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר

11:10 י אחרי יהוה ילכו כאריה ישאג  כי הוא ישאג ויחרדו בנים מים

 < 
11:11 יא יחרדו כצפור ממצרים וכיונה מארץ אשור והושבתים על בתיהם נאם יהוה  {ס}

11:12


* ----------------------------------------

הוֹשֵׁעַ פרק 12  <  1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15

12:1 א סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עד רד עם אל ועם קדושים נאמן

12:2 ב אפרים רעה רוח ורדף קדים--כל היום כזב ושד ירבה וברית עם אשור יכרתו ושמן למצרים יובל

12:3 ג וריב ליהוה עם יהודה ולפקד על יעקב כדרכיו כמעלליו ישיב לו

12:4 ד בבטן עקב את אחיו ובאונו שרה את אלהים

12:5 ה וישר אל מלאך ויכל בכה ויתחנן לו בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו

 < 
12:6 ו ויהוה אלהי הצבאות--יהוה זכרו

12:7 ז ואתה באלהיך תשוב חסד ומשפט שמר וקוה אל אלהיך תמיד

12:8 ח כנען בידו מאזני מרמה--לעשק אהב

12:9 ט ויאמר אפרים--אך עשרתי מצאתי און לי כל יגיעי לא ימצאו לי עון אשר חטא

12:10 י ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים עד אושיבך באהלים כימי מועד

 < 
12:11 יא ודברתי על הנביאים ואנכי חזון הרביתי וביד הנביאים אדמה

12:12 יב אם גלעד און אך שוא היו בגלגל שורים זבחו גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי

12:13 יג ויברח יעקב שדה ארם ויעבד ישראל באשה ובאשה שמר

12:14 יד ובנביא העלה יהוה את ישראל ממצרים ובנביא נשמר

12:15 טו הכעיס אפרים תמרורים ודמיו עליו יטוש וחרפתו ישיב לו אדניו

 < 

* ----------------------------------------

הוֹשֵׁעַ פרק 13  <  1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16

13:1 א כדבר אפרים רתת נשא הוא בישראל ויאשם בבעל וימת

13:2 ב ועתה יוספו לחטא ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם עצבים מעשה חרשים כלה להם הם אמרים זבחי אדם עגלים ישקון

13:3 ג לכן יהיו כענן בקר וכטל משכים הלך כמץ יסער מגרן וכעשן מארבה

13:4 ד ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים ואלהים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי

13:5 ה אני ידעתיך במדבר--בארץ תלאבות

 < 
13:6 ו כמרעיתם וישבעו--שבעו וירם לבם על כן שכחוני

13:7 ז ואהי להם כמו שחל--כנמר על דרך אשור

13:8 ח אפגשם כדב שכול ואקרע סגור לבם ואכלם שם כלביא חית השדה תבקעם

13:9 ט שחתך ישראל כי בי בעזרך

13:10 י אהי מלכך אפוא ויושיעך בכל עריך ושפטיך--אשר אמרת תנה לי מלך ושרים

 < 
13:11 יא אתן לך מלך באפי ואקח בעברתי  {פ}

13:12 יב צרור עון אפרים צפונה חטאתו

13:13 יג חבלי יולדה יבאו לו הוא בן לא חכם כי עת לא יעמד במשבר בנים

13:14 יד מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דבריך מות אהי קטבך שאול--נחם יסתר מעיני

13:15 טו כי הוא בין אחים יפריא יבוא קדים רוח יהוה ממדבר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו--הוא ישסה אוצר כל כלי חמדה

 < 
13:16


* ----------------------------------------

הוֹשֵׁעַ פרק 14  <  1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

14:1 א תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו--עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו  {פ}

14:2 ב שובה ישראל עד יהוה אלהיך  כי כשלת בעונך

14:3 ג קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו

14:4 ד אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו--אשר בך ירחם יתום

14:5 ה ארפא משובתם--אהבם נדבה  כי שב אפי ממנו

 < 
14:6 ו אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון

14:7 ז ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון

14:8 ח ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון

14:9 ט אפרים מה לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן--ממני פריך נמצא

14:10 י מי חכם ויבן אלה נבון וידעם  כי ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם  {ש

 < 
* ----------------------------------------

הסוף  < 
































Hosea

Bible - Hebrew Aleppo Codex (HAC)