מַלְאָכִי

        A         A         A         A

039 מַלְאָכִי - Malachi

כתבי קודש - כֶּתֶר אֲרָם צוֹבָא - (HAC)
 <  1 2 3

* ----------------------------------------

מַלְאָכִי פרק 1  <  1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14

1:1 א משא דבר יהוה אל ישראל ביד מלאכי

1:2 ב אהבתי אתכם אמר יהוה ואמרתם במה אהבתנו הלוא אח עשו ליעקב נאם יהוה ואהב את יעקב

1:3 ג ואת עשו שנאתי ואשים את הריו שממה ואת נחלתו לתנות מדבר

1:4 ד כי תאמר אדום רששנו ונשוב ונבנה חרבות--כה אמר יהוה צבאות המה יבנו ואני אהרוס וקראו להם גבול רשעה והעם אשר זעם יהוה עד עולם

1:5 ה ועיניכם תראינה ואתם תאמרו יגדל יהוה מעל לגבול ישראל

 < 
1:6 ו בן יכבד אב ועבד אדניו ואם אב אני איה כבודי ואם אדונים אני איה מוראי אמר יהוה צבאות לכם הכהנים בוזי שמי ואמרתם במה בזינו את שמך

1:7 ז מגישים על מזבחי לחם מגאל ואמרתם במה גאלנוך באמרכם שלחן יהוה נבזה הוא

1:8 ח וכי תגישון עור לזבח אין רע וכי תגישו פסח וחלה אין רע הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך--אמר יהוה צבאות

1:9 ט ועתה חלו נא פני אל ויחננו מידכם היתה זאת--הישא מכם פנים אמר יהוה צבאות

1:10 י מי גם בכם ויסגר דלתים ולא תאירו מזבחי חנם אין לי חפץ בכם אמר יהוה צבאות ומנחה לא ארצה מידכם

 < 
1:11 יא כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה  כי גדול שמי בגוים אמר יהוה צבאות

1:12 יב ואתם מחללים אותו--באמרכם שלחן אדני מגאל הוא וניבו נבזה אכלו

1:13 יג ואמרתם הנה מתלאה והפחתם אותו אמר יהוה צבאות והבאתם גזול ואת הפסח ואת החולה והבאתם את המנחה הארצה אותה מידכם אמר יהוה  {ס}

1:14 יד וארור נוכל ויש בעדרו זכר ונדר וזבח משחת לאדני  כי מלך גדול אני אמר יהוה צבאות ושמי נורא בגוים


* ----------------------------------------

מַלְאָכִי פרק 2  <  1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17

2:1 א ועתה אליכם המצוה הזאת--הכהנים

2:2 ב אם לא תשמעו ואם לא תשימו על לב לתת כבוד לשמי אמר יהוה צבאות ושלחתי בכם את המארה וארותי את ברכותיכם וגם ארותיה כי אינכם שמים על לב

2:3 ג הנני גער לכם את הזרע וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם ונשא אתכם אליו

2:4 ד וידעתם--כי שלחתי אליכם את המצוה הזאת  להיות בריתי את לוי אמר יהוה צבאות

2:5 ה בריתי היתה אתו החיים והשלום ואתנם לו מורא וייראני ומפני שמי נחת הוא

 < 
2:6 ו תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון

2:7 ז כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו  כי מלאך יהוה צבאות הוא

2:8 ח ואתם סרתם מן הדרך הכשלתם רבים בתורה שחתם ברית הלוי אמר יהוה צבאות

2:9 ט וגם אני נתתי אתכם נבזים ושפלים--לכל העם  כפי אשר אינכם שמרים את דרכי ונשאים פנים בתורה  {פ}

2:10 י הלוא אב אחד לכלנו הלוא אל אחד בראנו מדוע נבגד איש באחיו--לחלל ברית אבתינו

 < 
2:11 יא בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל ובירושלם  כי חלל יהודה קדש יהוה אשר אהב ובעל בת אל נכר

2:12 יב יכרת יהוה לאיש אשר יעשנה ער וענה מאהלי יעקב ומגיש מנחה ליהוה צבאות  {פ}

2:13 יג וזאת שנית תעשו--כסות דמעה את מזבח יהוה בכי ואנקה מאין עוד פנות אל המנחה ולקחת רצון מידכם

2:14 יד ואמרתם על מה  על כי יהוה העיד בינך ובין אשת נעוריך אשר אתה בגדתה בה והיא חברתך ואשת בריתך

2:15 טו ולא אחד עשה ושאר רוח לו ומה האחד מבקש זרע אלהים ונשמרתם ברוחכם ובאשת נעוריך אל יבגד

 < 
2:16 טז כי שנא שלח אמר יהוה אלהי ישראל וכסה חמס על לבושו אמר יהוה צבאות ונשמרתם ברוחכם ולא תבגדו  {פ}

2:17 יז הוגעתם יהוה בדבריכם ואמרתם במה הוגענו  באמרכם כל עשה רע טוב בעיני יהוה ובהם הוא חפץ או איה אלהי המשפט


* ----------------------------------------

מַלְאָכִי פרק 3  <  1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24

3:1 א הנני שלח מלאכי ופנה דרך לפני ופתאם יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא--אמר יהוה צבאות

3:2 ב ומי מכלכל את יום בואו ומי העמד בהראותו  כי הוא כאש מצרף וכברית מכבסים

3:3 ג וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי וזקק אתם כזהב וככסף והיו ליהוה מגישי מנחה בצדקה

3:4 ד וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושלם--כימי עולם וכשנים קדמנית

3:5 ה וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים לשקר ובעשקי שכר שכיר אלמנה ויתום ומטי גר ולא יראוני--אמר יהוה צבאות

 < 
3:6 ו כי אני יהוה לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם

3:7 ז למימי אבתיכם סרתם מחקי ולא שמרתם--שובו אלי ואשובה אליכם אמר יהוה צבאות ואמרתם במה נשוב

3:8 ח היקבע אדם אלהים כי אתם קבעים אתי ואמרתם במה קבענוך  המעשר והתרומה

3:9 ט במארה אתם נארים ואתי אתם קבעים--הגוי כלו

3:10 י הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר יהוה צבאות  אם לא אפתח לכם את ארבות השמים והריקתי לכם ברכה עד בלי די

 < 
3:11 יא וגערתי לכם באכל ולא ישחת לכם את פרי האדמה ולא תשכל לכם הגפן בשדה אמר יהוה צבאות

3:12 יב ואשרו אתכם כל הגוים  כי תהיו אתם ארץ חפץ אמר יהוה צבאות  {פ}

3:13 יג חזקו עלי דבריכם אמר יהוה ואמרתם מה נדברנו עליך

3:14 יד אמרתם שוא עבד אלהים ומה בצע כי שמרנו משמרתו וכי הלכנו קדרנית מפני יהוה צבאות

3:15 טו ועתה אנחנו מאשרים זדים גם נבנו עשי רשעה גם בחנו אלהים וימלטו

 < 
3:16 טז אז נדברו יראי יהוה איש אל רעהו ויקשב יהוה וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי יהוה ולחשבי שמו

3:17 יז והיו לי אמר יהוה צבאות ליום אשר אני עשה סגלה וחמלתי עליהם--כאשר יחמל איש על בנו העבד אתו

3:18 יח ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע--בין עבד אלהים לאשר לא עבדו  {פ

3:19 יט כי הנה היום בא בער כתנור והיו כל זדים וכל עשה רשעה קש ולהט אתם היום הבא אמר יהוה צבאות אשר לא יעזב להם שרש וענף

3:20 כ וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק

 < 
3:21 כא ועסותם רשעים--כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם  ביום אשר אני עשה אמר יהוה צבאות  {פ

3:22 כב זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחרב על כל ישראל חקים ומשפטים

3:23 כג הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא--לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא

3:24 כד והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם--פן אבוא והכיתי את הארץ חרם  {ש

* ----------------------------------------

הסוף  < 
































Malachi

Bible - Hebrew Aleppo Codex (HAC)